פסיכולוגיה  גורמת ללחצים חששות ופחדים שהם חלק בלתי נפרד מעיסוק בספורט תחרותי בגלל פסיכולוגיה. יכולת הספורטאי להתמודד עם לחצים היא אחד המדדים שיקבעו במידה דרסטית האם הספורטאי יוכל לממש את היכולות האמיתיות שלו בזמן אמת עקב פסיכולוגיה. החששות והפחדים נמצאים אצל כל ספורטאי כולל ברמה העולמית הגבוהה ביותר. החוכמה במצבי לחץ אלו היא לא בהעלמת התחושות, אלה בהתמודדות עמן על ידי התעקשות והתמדה. הלחץ מוגדר כמצב חיצוני המחייב תגובה לא רגילה ובמצב של חלץ האדם נמצא בחוסר שליטה על המצב. בספורט לפעמיים הלחץ מפתיע ומחייב שינוי מיידי בהתנהגות כמו כן הסתגלות למצב החדש.

במצבי לחץ ישנן שינויים פסיכולוגיה ופיזיולוגיים כגון:
מבחינה פיזיולוגית ישנה הגברת דופק / זרימת דם מוגברת  שהיא פעולה אוטומטית של המערכת הסימפטית שבמערכת העצבים האוטונומית שאחראית גם על שינוי נשימה הרחבת אישונים ועוד. מבחינה פסיכולוגית ישנם שינויים בתפקודים שכליים המתבטאים בקושי בריכוז, פגיעה ביכולת למידה, קושי לחשוב היטב ולפתור בעיות. בנוסף ישנם שינויים בתפקודים רגשיים המתבטאים בתחושות של פחד, חרדה, כעס, אפתיה (אדישות )  דיכאון ובעיקר חוסר ביטחון. לבסוף ישנם גם שינויים בתפקודים התנהגותיים המתבטאים בתוקפנות או לחילופין בריחה מהתמודדות עם המצב.

באופן כללי לחץ הינו תוצר של הערכת האדם את המצב שבו הוא נמצא ואת המשאבים שיש לו להתמודד עם המצב .  לחץ מתעורר כאשר נתפס בעיני הספורטאי חוסר איזון בין דרישות המשימה שיש לבצע ובין המשאבים שיש לו ( לדעתו ) על מנת להתמודד עם הדרישה. גישה זו מסבירה את ההבדלים בין אנשים בתגובתם לאירועים שונים. שוב, תפיסת המצב "כמצב לחץ" קשורה בפרשנות שהאדם נותן למצב שבו הוא נמצא. הלחץ יכול להתעורר גם כתוצאה מציפייה מוקדמת לאירוע מלחיץ עוד לפני התרחשותו ( לפני תחרות לדוגמה ) ולהמשך גם אחרי סיומו. לאחר שגורם הלחץ נפסק, התפקודים שהוזכרו אינם חוזרים מיד למצב הנורמלי, אלה אחרי תקופה של התאוששות והסתגלות. מצד שני יש ספורטאים שמצבי לחץ בשבילם הם אתגר שיש להתמודד אתו, והביצוע שלהם במצבי לחץ אפילו טוב יותר מאשר במצב רגיל ( שגרה / אימונים ), אלו הספורטאים שנחשבים לקרי מזג ו- Winners. 

בעקבות האמור ניתן לחלק לשלושה מצבים את הקשר בין תפיסת המצב לתפיסת המשאבים:

• כאשר המשימה נתפסת קשה והיכולת האישית נתפסת נמוכה מתעורר מצב של לחץ.
  
  
• כאשר המשימה נתפסת קלה והיכולת האישית נתפסת גבוהה נחווה שעמום.
  
  
• כאשר יש יזון בין הקושי ובין תפיסת היכולת נחווה אתגר או הנאה.

הוכחות לקיומו של לחץ ניכרת בתופעה מוכרת של ספורטאים אשר הביצוע שלהם באימונים טוב באופן משמעותי מאשר בזמן תחרות. אלו ספורטאים שיש להם קושי להסתגל למצבי תחרות אשר מתבטא אצל כל אחד באופן שונה לדוגמה, חלק חווים חרדה, אחרים חווים חוסר ריכוז ואחרים שינויים קיצוניים במוטיבציה. חשוב לציין לפני ששמים תווית של מפסידן על מישהו יש לבדוק האם המצבים של קושי בהתמודדות עם תחרות חוזרת על עצמה וגם אז עזרה של פסיכולוג ספורט יכולה לשנות את המצב בצורה דרסטית.

ולסיום הדובדבן שבקצפת --  הקשר בין כושר גופני ולחץ בספורט
כאמור מצבי לחץ גופניים ונפשיים גורמים לעייפות ופוגעים ביכולת החשיבה, יכולת הדיוק ועוד ובכך מסכנים בצורה משמעותית  את יכולת הביצוע הסופי בתחרות ( נצחון! ). ממצאי מחקרים ( ויינגרטן 1973 ואלכסנדר 1970 ) מראים שספורטאים בעלי יכולת דומה שונים ברמת הביצוע כאשר המשימות מבוצעות לאחר או תוך כדי מאמץ גופני! ספורטאים בעלי כושר גבוהה יותר דייקו יותר ופתרו בעיות ברמה גבוהה יותר בהשוואה לספורטאים בעלי כושר גופני נמוך. כך שכושר גופני טוב חשוב ביותר בפיתוח היכולת של ספורטאים להתמודד עם מצבי לחץ.

חשוב לזכור...שאת המשימות הקשות ביותר נותנים לאנשים החזקים ביותר.

ערך אליעזר רוזן
המקורות שמורים במערכת.