לפני מתכון ההכנה אני רוצה לעלות כמה מילים על משקאות ספורט. משקה ספורט שבדרך כלל נקרא גם משקה אנרגיה גורם למשתמשים בו לחשוב בטעות שעל ידי השימוש בו יקבלו "כוח" או יכולות מיוחדות שישפר להם את הביצועים. האמת היחידה היא שהוא מחזיר לגוף אומנם אנרגיה ( קלוריות ) בעיקר מסוכרים, אבל קלוריות אלו רק מאריכות לנו את הזמן עד לתשישות, בעיקר במאמצים ארוכים ועצימים, מעל לשעה לפחות. אין ספק שזה חשוב ביותר שאנו מקבלים עוד קצת פחמימות להמשיך במאמץ, אבל ההמשך גם תלוי מאוד בכושר האמיתי שלנו וביכולת הפסיכולוגית ( חוסן נפשי ).
 
חשוב עוד לציין שמלבד הפחמימות משקאות הספורט מחזירות לגוף עוד שתי דברים חשובים ביותר, והראשון חשוב יותר מהפחמימות.. מים - נוזלים ! והשני מלח. כיום החברות מוסיפות גם קצת ויטמינים ומינרלים אחרים אבל זה יותר בקטע המסחרי. הרכיבים המרכזים במשקה ספורט הם: מים,סוכר,ומלח.

מספר מילים כלליות על כיצד משקאות הספורט משפיעות על הגוף:
בתחילת המאמץ הגוף שורף יותר פחמימות באופן כללי וככל שהמאמץ עצים יותר כך הגוף שורף אחוז גבוה יותר של פחמימות ויכול להגיע גם קרוב ל- 100% במאמצים עצימים מאוד. כאמר מלאי הפחמימות בגוף מוגבל כך שמאמץ ארוך ועצים מרוקן את מאגרי הפחמימות במהירות, ואז הגוף מתחיל להישען על אחוז גבוה יותר של שומנים. אבל פירוק השומנים שונה מהפחמימות ודורש תהליך מטבולי קצת אחר בעיקר בתוספת של חמצן, מה שגורם לעליה נוספת בדופק ( ודרישה מוגברת לפחמימות שכאמור קרובות לריצפה ) וירידה הדרגתית ביכולת עם אין חידוש שוטף של מאגרי הפחמימות.

כאן נכנסים משקאות הספורט לפעולה. בנוסף הגוף מאבד גם מלח בזמן ההזעה כך שתוספת המלח במשקה חשובה ביותר בעיקר בעזרה אגירת הנוזלים בחזרה לגוף - למחזור הדם. מי שיכול להרשות לעצמו רק משקאות ספורט מוכנים במשך כל האימונים והתחרויות מצויין. מי שלא יכול להכין בבית בקלי קלות משקה ספורט דומה באיכותו למקור, בעיקר עבור האימונים השוטפים. בתחרות חשובה במיוחד רצוי משקה מוכן ( אך לא חובה ) וכמובן עם עליה ברמת התחרויות צריכה להיות גם עליה ברמת היערכות המקצועית ( ראה כתבה - בתזונה לשחקני טניס, לאכול כדי לנצח ).

במציאות ישנם מספר אפשרויות, כאשר הקו המנחה צריך להיות שכל אחד יעשה בסופו של דבר את המשקה שהכי טעים לו תוך כדי מתן דגש לעקרונות הבסיסים שלו - מים,גלוקוז,מלח וכמו כן לאחוז הגלוקוז/סוכר בתוך המשקה. אחוז הגלוקוז/סוכר צריך להיות משהו בין 5% עד 8%. אחוז גבוה יותר יקשה על העיכול ואחוז נמוך יותר לא יהיה מספיק יעיל. הסוד הוא שהמשקה יכנס למערכת הדם הכי מהר שאפשר ( בדומה למים - יש משקאות שאפילו מהירים מהמים ) ולא יקשה על מערכת העיכול, שדורשת כאמור עוד חמצן ( מהשרירים העובדים ) לעיכול הסוכר.

המתכון:
א' - יש למהול 60 גרם ( 6% ) אבקת גלוקוז* בתוך ליטר מים להוסיף גרם אחד של מלח. ולהוסיף רק רבע כוס מיץ פירות לטעם או מעט אבקת פירות שאהבים ללא סוכר כדי שזה לא ישפיע על הריקוז. אבקת גלוקוז זה לא סוכר לבן !!

* גלוקוז הינו חד סוכר לעומת הסוכר הלבן שהוא דו סוכר, אשר מורכב ממולקולה אחד של גלוקוז ומולקולה אחד של פרוקטוז ( סוכר פירות ).

ב' - לערבב חצי ליטר מים עם חצי ליטר של מיץ פירות לא ממותק ולהוסיף גרם מלח.

ג' - לערבב 200 עד 250 מ"ל של מיץ פירות ממותק עם 750 עד 800 מ"ל מים ( סה"כ ליטר ) ולהוסיף גרם מלח. הכי חשוב לא לשכוח לקרר אותם טוב. בהצלחה.

אליעזר רוזן - מאמן אתלטיקה וכושר.